מדיטציה יהודית

הרב אריה קפלן ז"ל מדבר בספריו "מדיטציה יהודית" ו-"מדיטציה וקבלה" על סוגים שונים של מדיטציות יהודיות.

למעשה, ניתן למצוא הרבה קווים דומים בין המדיטציות הנפוצות היום לבין מדיטציות יהודיות וקבליות. 

גם במדיטציות יהודיות ניתן למצוא התמקדות במנטרה, מילים וניגון או באוביקט מסויים. יחד עם זאת, הטקסט שאוב מתוך צרופים קבליים, והכלים הם מתוך תורת הנסתר היהודית.

המונח המשמש את המקובלים לציון מדיטציה הוא "התבודדות".  הכוונה היא איננה בידוד עצמי, של הפרט מהכלל, אלא הגעה למקום העמוק ביותר שניתן להגיע אליו. הכוונה היא להגיע לעצמות הבסיסית של האדם, לשם כך יש לבודד ולהסיר כל מה שמעכב תכלית זאת מלהגיע להכרה שלמה של אחדות עם הבורא. 

אחת השיטות הקבליות הידועות היא התמקדות בשם המפורש.

וזהו סוד: "ושויתי יהוה לנגדי תמיד."  (תהילים ט"ז, ח')

שיטה זו נקראת הדמיה. שיטת ההדמיה מקדימה לשיטת היחודים. (הסבר בהמשך)

במדיטציית הדמיה המתרגל או המתפלל רואה את האותיות של שם ההויה.

ניתן לעשות זאת בשלבים:

תחילה, אפשר להביט ולהתמקד באותיות השחורות על גבי הדף הלבן, ולאחר שהושגה מיומנות בשלב הראשון, אפשר לדמות את האותיות באמצעות הראיה הרוחנית, "בעיני הרוח".

כדי להשיג שליטה בהכרה, על המתרגל להגיע למצב שתמונה זו תהיה יציבה, ברורה ועקבית בתודעתו.

זהו שלב ראשוני בדרך לחירות אמת.

בספר היצירה, נקרא מצב זה: "חקיקה".

חקיקה תאפשר לך לייצב עצמך בתדר אור גבוה, ולמלא את התודעה באור.

לשם כך, נדרש לפתח את יכולת הריכוז והתמקדות לאורך זמן , מבלי ללכת אחר התודעה המשוטטת ולהתפתות לה.

עם הזמן זה הופך להיות טבע שני, ואינו מצריך מאמץ. אך תחילה נדרשת יגיעה.

חקיקה תאפשר לך להגיע למצב של זכות. זכות הכלי, (מלשון זך) והיא תוביל אותך לשלב הבא המכונה בספר היצירה: "חציבה." 

החציבה תקבע, "תחצוב" בהכרתך, ממש כמו חציבה באבן. 

חציבה היא שינוי ה- DNA שלך.  החציבה תוליד אותך כמהות חדשה, קורנת, ועוצמתית.

זוהי לידה מחדש שלך.  היא קוראת לאחר שפיתחת יכולת להתמקד בעיקר, באור, להסיר טפל, לחקוק ולמיין תדרים שלילים, לזהות עצמך כטוב ולטפח מידות טובות. 

שיטה קבלית נוספת נקראת שיטת הייחודים.

שיטה זו מאפשרת לנו לחבר בין הצד הנקבי שביקום לבין הצד הזכרי. בין המשפיע למקבל, בין אלוהים לשכינה, בורא ונברא.

התנאי הבסיסי כדי לזכות בהכרה האלוקית שבתוכך היא להתגעגע.

התנועה אל הייחוד מתחילה בכמיהה, בגעגוע, בערגה של אהוב לאהובתו או אישה לאהובה.

שיטת הטנטרה, הידועה בתפיסתה המקודשת והעמוקה, מבוססת אף היא על תפיסה של מיזוג וייחוד בין שתי סוגי האנרגיות בכדי להגיע לאחדות.

בשיטת הייחודים הקבלית מתרכזים באות ו"ו מתוך השם המפורש, אות המבטאת את האנרגיה הזכרית בבריאה, ובאות ה"א, שהיא האנרגיה הנקבית בעולם.

 כח שדי מתחבר עם כח אדני.

העולם מתמלא בכח רוחני.  יש הפריה, יש זיווג, מתקיים יחוד.

בהתכנסות זו האדם נפתח לעונג הבריאה. 

תודעה גבוהה של קיום מוגשם, שאין בו חסר.

 חייו מתמלאים בעונג רוחני מוחשי.

הוא חי.

חיותו היא נצחית ואינסופית כיוון שהיא נובעת מאחדות. 

 ישנן עוד דרכים רבות וענפות להתבודדות קבלית, עליהן אולי נרחיב בפוסטים נוספים, אם ירצה השם.

דבר אחרון, בעת שאתם מודטים או מתבודדים, הביאו מודעות לסיבת ההתבודדות.

תמיד קיים רצון שיניע אתכם לפעולה זו או אחרת.

עם זאת, מדיטציה איננה פעולה, אלא מצב תודעתי הוויתי.

מדיטציה המונעת מרצון להשגת רווח כלשהו, למשל בריאות פיזית או רווחה נפשית, תמקם את תודעתכם בגבולות הרצון שלכם.

אסיים פוסט זה בהוקרה ואהבה למוריי, ובהודיה עמוקה לבורא עולם,

תודה,

גילת סגל