מהי מחשבה נכונה, יוגה סוטרה, ומה אומר רבי נחמן
נתחיל בזה שלכל דבר יש תודעה.
יש תודעה פרטית, סוביקטיבית, ויש תודעה צלולה, המשקפת את המקור.
את הפעילויות השונות של התודעה אנו מזהים במצבים שונים כגון:
חלימה בהקיץ, דמיון, שינה, מצב של בהירות מחשבתית, או חוסר בהירות – מיסוך מחשבתי.
מחשבות שונות מייצרות תודעות שונות.
על פי תורת הקבלה, המחשבה באה מספרת בינה.
בינה מלשון תבונה. בינה מחלקת, ממיינת, מגדירה. מקטלגת.
היא קשורה למוח שמאל בגוף האדם.
ראשיתה של המחשבה בניצוץ אור לא מעובד – ספרת חוכמה, (מוח ימין)
אז מה היא מחשבה נכונה?
ומניין לנו לדעת שהמחשבה נכונה?
אומר רבי נחמן: על האדם להגיע ל- "שורש המחשבה."
ומתי אנו מגיעים לשורש המחשבה? למקורה?
כשאנו רואים את תכלית המחשבה.
מחשבה נכונה מקושרת אל התכלית.
כמו שהתכלית של זריעת השדה היא קצירת החיטה,
ובתכלית, אומר רבי נחמן, מגיע למצב של טוב מוחלט. כולו טוב.
ובתכלית אין סוף והתחלה, כולו אינסוף, כלומר אחד.
לכן זה בבחינת ביטול מוחלט.
אבל אי אפשר להיות בביטול מוחלט, אחרת נהיה לא בגדר אנוש.
נהייה רק אור אינסופי, ושוב לא תהייה מחשבה כלל.
ביוגה סוטרה נכתב:
"התופס והתודעה מתאחדים, הרואה והנראה אחד."
אבל במיקרים אלו אנו בביטול מוחלט,
מצב תמידי של ביטול שלא בגדר אנושי.
מה עושים?
ואף על פי כן, כיצד מגיעים ל"מחשבה נכונה"?
אומר רבי נחמן: "רצוא ושוב."
אנו הולכים וחוזרים: "רצוא ושוב"
מגיעים למצב של למעלה מהשכל, וחוזרים לשכל למוח. להגדרה, למילים למשפטים.
וכל פעם מקבלים הבנה חדשה והארה חדשה ומתחדשים בכל פעם.
זה מה שנקרא לקבל תורה.
כשהשכל ניצמד ומקובע בתפיסה אחת, לא יכול לקבל אור.
שאנו תקועים באותן מחשבות אמונות ודפוסים של פעם, נסבול.ברמה כזו או אחרת.
מחשבה נכונה מעוררת באדם שימחה, היא ערה, ספונטאנית, לא מתוכננת מראש, חיה.
אם הכנת מראש מה אתה הולך להגיד בהרצאה,
ומדקלם מבלי להתחשב בנתונים המשתנים, באקלים, במצב הרוח של הסובבים,
בשאלות המטרידות אותן..,התוצאה לא תהיה נכונה.
מחשבה נכונה מובילה לתוצאה נכונה.
מחשבה מוטעית מובילה לתוצאה מוטעית.
לא תמיד אנו רואים מיידית את הקשר. לרוב אנו לא רואים את הקשר.
הרי אנו מדברים על אינסוף.
אז כשאתה מבטל את השכל שלך, ואת המחשבה הפרטית שלך,
ומגיע לביטול תופיע מחשבה נכונה.
ואז תחזור ותעשה,
ושוב תשמע.
ותעשה ותשמע.
"נעשה ונשמע" מגיע מביטול מחשבה.
אם חושב בדרך מעצמו – מחשבה מוטעית.
אם נכנסה מחשבה סוביקטיבית – הבנה מוטעית.
עשייה מביטול היא נטולת צבע.
או לבנה או שקופה.
עשייה מביטול.
"רצוא",
מתחיל בעשייה.
מהידיים
ללב
למוח.
המוח הוא אחרון.
לכן מונע עיכוב.
לכן מתחיל מ"רצוא" ולא מ "ושוב".
האם יש עוד דרך להבין מהי מחשבה נכונה?
כן.
אפשר להבין מהי מחשבה נכונה דרך מעשה, כפי שהסברנו,
וגם דרך דיבור.
ללכת מהגלוי לסמוי.
מחשבה
דיבור
מעשה.
מה בנוגע לדיבור?
דיבור הוא שיקוף גלוי של מחשבה.
דרך הדבור הגלוי אפשר להגיע למחשבה הסמויה.
ולראות האם המחשבה שלמה, כלומר נכונה.
אומר רבי נחמן:
"וכשעומד בהדבור האחרון של התפילה יהיה עדיין עומד בתיבה הראשונה של התפילה, כך שעל ידי זה יוכל להתפלל כל התפילה כולה (ליקוטי מוהרן , ס"ה)
בתכלית מצויה ההתחלה.
אם הגעת בדיבורך למילה האחרונה במשפט ושכחת את המילה הראשונה. איבדת את השלם.
עלייך לכלול, בדיבורך את כל התיבות וללקט אותן ולאגד אותן.
שלא יהיה דיבורך חלקי,
שלא תחסיר אות או אפשרות.
הכל קיים.
ואם דוחה, או שוכח אות, מילה, או משפט לא מגיע לשלמות.
וכשקושר את כל התיבות, וקושר סוף בבראשית,
יש תכלית בדיבורך, ויש ברכה.
כי אוסף הכל לאחד, ולא מחסיר דבר.
וכך דיבורך בשלמות.
כשאתה אומר א'
ושוכח ת'
דיבורך חלקי.
כשאתה אומר "אין" ושוכח "יש " דיבורך חלקי.
וכשהדבור מוטעה, הוא רחוק מהתכלית.
"כי כשעומד בסוף תיבה שוכח תחילת תיבה".
עלייך לדעת מאיפה אתה בא לאן אתה הולך, ומה מוביל אותך לשם.
מהי הדרך.
ולהיות בתקשורת רציפה וזורמת עם הדבר שאתה חפץ בו.
לבסוף תגיע.
אומר רבי נחמן: "כל דיבור הוא עולם מלא וכשאדם מדבר דיבורי תפילה הוא מלקט פרחים ושושנים יפות, ועושה אגודה. כמו כן הולך בתפילה מאות לאות, עד שמתחברים כמה אותיות ונעשה מהם דבור. וכן עושה בתיבות שלמות, ואחר כך מתחברין שתי תיבות, ואחר כך הולך ומלקט יותר, עד שגומר ברכה אחת. ואחר כך מלקט יותר ויותר, והולך מאבות, לגבורות ומגבורות לקדשות." (ליקוטי מוהר"ן, מאמר ס"ה)
