הדמויות שבפנים – על הכוחות הפועלים בכל אישה במבנה הנפש ובמעגל החיים
יש בתוכנו דמויות רבות שמסתעפות ומרכיבות אפיוני אישיות מרובים. אפשר ומומלץ לחקור אותן גם מתוך התייחסות לארכיטיפ האישה במקרא, ובתרבויות שונות. הן אכן טומנות מפתח לגילוי עצמי.
את הדמויות השונות שבתוכנו אפשר גם לחקור תוך כדי התיחסות לתבניות ארכיטיפיות, הקיימות בדמותן של האלות היווניות. האלות הן למעשה הן לבוש מיתולוגי לטיפוסי אישיות. הן מייצגות תבניות, כוחות קדמוניים, ארכיטיפים, הפועלים וקיימים בכל אישה.
אני זוכרת את ההתעוררות לאחר ההריון הראשון שלי אל דבר חדש שנקרא: אמהות ואת השאלות החדשות שהציפו אותי אז כמו מה זה אימהות? מה זה מודעות נשית ומיניות נשית? שאלות אלו הובילו אותי ללמידה של האיכויות והסגולות המיוחדות שניחנו בהם. חשתי צורך לשבת במעגלי נשים, ולאחר מכן גם ללמוד הנחיית מעגלים.
בתקופה זו, הייתי עדה לכוחן הטבעי, המולד, של הנשים לרפא, ואת עוצמתן ההילרית, כאשר הן יושבות יחד באמפטיות, בסובלנות, באמון ובפתיחות. ראיתי שכאשר נשים מניחות לשיפוטיות, ומאפשרות מקום לפנים השונות המתקיימות בתוכן ומחוצה להן, הן זוכות ליתר בריאות ושימחה בחייהן.
עם הזמן הפכתי ערה יותר, לדינאמיקה המשתנה בחיים ולחילופי התפקידים. למעבר ביו ילדה לנערה, רעיה אם, ואשה בוגרת.
הפכתי מודעת יותר לאיזון העדין בין האיכות הנקבית לאיכות הזכרית,. חקרתי את החיבור לילדה, לספונטאניות, ליצירתיות הטבעית הבלתי מבוקרת, כמו גם למקום של האישה המינית, החושנית, זו המודעת למיניותה, זו הפועלת מתוך התשוקה לטבע, ושאינה חוששת ליצור אלכימיה של אהבה, חקרתי את האישה הרוחנית, את הנביאה, את הקוסמת, ואת זו שמטיילת בין עולמות עליונים ותחתונים.
נפגשתי עם הדמויות שבתוכי, ולמדתי כיצד להעניק להם מקום. לתת להן ביטוי.
בכל אישה, יכולה להיות אלה אחת דומיננטית או מספר אלות. כאשר אנו חשות מזוהות עם דמות מסוימת היא מפעילה אותנו ומכתיבה את אופן פעולתנו בעולם. וכאשר אנו נעשות מודעות לה, אנו יכולות להכיר את עצמנו טוב יותר, להפוך מודעות לכוחות המניעים אותנו. ולזמן את העוצמות והאיכויות בכל עת שנחפוץ בכך.
המודעות לכוחות הנשיים המגולמים בתוך דמויות ארכיטיפיות, מסייעת גם להבנה וקבלה של הנשים הסובבות אותנו מתוך הכרה בשוני ובגיוון, כמו גם במצע המשותף לכולנו כנשים.
אלת הדגן, היא דמטר, האלה המזינה. היא מייצגת את התכונות האמהיות, אלת הדגן ניחנה בכישרון טבעי לטפח ולהזין אחרים, להעניק ולתת. היא נדיבה, מחבקת, מכילה, מטפלת…השימחה שבהזנה, הפסיכולוגית, הריגשית או החומרית מניעה את פעולותיה בעולם.
אלות הדגן יכולות להיות אמהות נפלאות וחברות טובות, משום שהן יודעות היטב כיצד להיות קשובות לצרכי הזולת. ילדיהן תמיד יחוגו סביב סינרן וסביב סיר המרק של אמא .
אלת הדגן הופיעה במקרה שלי עם הלידה, אך ישנן כאלה שכבר מגיל צעיר ניכר שהן "אמהות קטנות." והן יודעות באינטואיציה נפלאה כיצד להחזיק בתינוק וכיצד לטפל בו.
לעיתים קורה, שאלה זו חווה משבר בשעה שהילדים גדלים ועוזבים את הקן. אם היא נצמדה כל חייה אך ורק לתפקיד זה של אלת הדגן, היא עלולה לחוש בזמן שהילדים עוזבים את הבית, שגם חייה מתרוקנים ממשמעות.
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים". לאחר שדמטר, אלת הדגן הניקה, האכילה וגידלה ילדים,
מגיע גם שלב בו אלת הציד,ארטימיס, מתדפקת על החלון, ותובעת את זמנה. קבלו אותה: זו שרצה עם חץ וקשת, זו שנהנית בטבע, שנפשה יוצאת אליו. זו שתלך ברגליים יחפות לחוש את האדמה, לנשום מלוא ריאותיה אויר צלול. זו המלטפת את חיות הבר, ויודעת את ערכו של החופש.
כאשר אנו חשות שאנו רוצות לצאת החוצה מן הבית כדי לפתח קריירה, להוציא לפועל את הידע והכישורים בהן ניחנו, או כאשר אנו רוצות להצליח, ומרגישות שאנו מוכנות ובשלות לצאת ולפעול, סימן שאלת הציד התעוררה.
לפעמים, כדי לממש את הכישורים שלנו, אנו צריכות לעודד אותה לבוא.
ארטמיס,אלת הציד, אינה מחפשת אישור מאחרים לביטוי ייחודיותה, היא יודעת שמימוש שאיפותיה אינו תלוי בשום אדם או גורם חיצוני.
במובן זה של התנועה הקווית החיצית, היא מתקשרת לצד הזכרי במבנה הנפש.
האם אנו מפחדות ממנה? מקבלות אותה בברכה? מבקרות אותה?
אנו יכולות לזמן כל דמות אל חיינו, בכך שנימנע מלשפוט או לפסול אותה.
באיזה תפקידים נוח לנו יותר?
מה קל לנו יותר לגלם? להיות מורדת? קדושה? קורבן? מנהיגה? מורה? תלמידה? מאילו תפקידים אנו נמנעות?
ארכיטיפ הנערה-ילדה מתקשר לדמיון, הוא מגולם בדמותה של פרספונה-אלה שהיא בת של אם.
לאיזו דמות אני מתחברת?
איזו דמות אני אוהבת או מעדיפה? איך זה נותן את ביטויו בחיי האישיים? השאלות הללו הן כמו הרמת מסך, וכאשר הן נשאלות מתוך התבוננות רעננה וראשונית, הגילוי הינו מרתק, מחכים ויוצר פתיחה והרחבה של ההבנה שלנו את עצמנו.
לעיתים קורה שמספר דמויות מתקיימות בנו בו בעת. איננו חד מימדיות, כאמור, כאשר איננו שופטות או מבקרות את אותם חלקים בתוכנו, אנו יכולות להנות מהעושר הרב הגלום בנו. אנו נהנות מהביטויים השונים של העצמי, אנו הופכות יצירתיות יותר, אמפטיות יותר, ובעלות תקשורת טובה עם הזולת. אנו משתנות בהתאם לצורך השעה, אנו מסוגלות להרחיב את התיקשורת האמפטית עם קשת אנושית רחבה.
אנו צומחות, ומתפתחות.
הדרך המהנה ביותר היא להתייחס אליהן כשעשוע. הן באות וחולפות בחיינו. אפשר להביט בהן כאילו את צופה קצת מן הצד, כאישה היכולה להכיל בתוכה את הכל משום שאינה מעדיפה אף אחד. אישה המתקיים בה מרחב כה רב, שמאפשר לכולן לנוע בתוכו, לצאת ולבוא בהתאם למצב, לזמן ולמקום.
באופן זה, אנו יכולות להיות הבמאיות של חיינו. לא מן הסוג שכופה את הפרשנות על השחקן, לא מן הסוג שמכריח מכתיב, או מאלץ להיכנס לתפקיד, אלא זה שמאפשר ומחבק את הדמויות החזקות והחלשות, היפות והפחות יפות, הדומינאנטיות והנחבאות, האסרטיביות והמופנמות.
אנו יכולות במחוות יד לפנות מקום לדמויות האלו, ללטף אותן, להרגיע את הסוערת, לעודד את השקטה, וליצור איזון והרמוניה על בימת חיינו.
לפניכם שמות האלות והאיכויות שלהן:
אלת הציד והירח – (ארטמיס)
האחות, מתחרה, פמניסטית. עצמאית, אוהבת טבע.
אלת הנישואים – (הרה)
הרעיה, מחויבות, נאמנות, עמידה בקשיים.
אלת האח והמקדש – (הסטיה)
האישה הנבונה, הדודה הרווקה, משמעת רוחנית, מירכוז.
אלת היופי והאהבה- (אפרודיטה)
המאהבת. הנאה מיופי, הקשבה, חושניות. מיגנוט.
אלת הדגן – (דמטר)
האם, נדיבות, נתינה, הזנה פסיכולוגית וגופנית.
האלה הבתולה ומלכת השאול – (פרספונה)
העלמה, בת של אם, היכולת לקבל, לשנות מיסטיות, דימיון.
אלת החוכמה והאומנות – (אתנה)
בת של אב, אסטרטגית, יכולת ניתוח וחשיבה. כישרון לאומנות שימושית.
באהבה גילת סגל
